תפריט נגישות

סמ"ר גל רודובסקי ז"ל

גל רודובסקי
בן 20 בנפלו
בן סמדר ומשה
נולד ברמת גן
ביום כ"א בטבת תשל"ח, 11.1.1977
התגייס ב-אוגוסט 1995
שרת בחיל הים
יחידה: קומנדו הימי
 
נפל בפעילות מבצעית
בג' באלול תשנ"ז, 5/9/1997
מקום נפילה: אנצריה
באזור לבנון
מקום קבורה: הרצליה
חלקה: 2, שורה: 2, קבר: 13.
הותיר: הורים ושלוש אחיות

קורות חיים

גל נולד ביום ג' ה 11 בינואר 77', כ"א בטבת התשל"ז בעיר רמת גן.

בן בכור להוריו סמדר ומשה רודובסקי. האב משה, שרת בצבא הקבע בחיל-הים. כשבנו הבכור הגיח לאויר העולם הגיעה צוללת חדשה לחופי הארץ- משה החליט לקרוא לבנו על שם הצוללת-"גל". וזוהי רק תחילתה של הזיקה האדירה בין גל לבין התווך הימי.

גל החל לשחות כשהיה בן 7 בבריכת רמב"ם בגבעתיים. לאחר מכן עבר לקריית אונו לשחיה תחרותית ושם שחה עד כיתה יא' כפי שהעיד גל על עצמו בגיל 13 בעבודת השורשים: "אני שוחה בקריית אונו, את רוב שעות אחה"צ אני מקדיש לשחיה ואימונים מפרכים.

היו לי תחרויות רבות בחלק מהם הצלחתי ובחלק הפסדתי. בעבר הייתי אלוף הארץ, אך בזמן האחרון שברתי את היד, הייתי חולה מספר פעמים ונאלצתי לוותר על אימונים רבים וירדתי בכושר, למרות זאת אני ממשיך לשחות מפני שתמיד יש תקוה ואני נהנה מהשחיה".

מדבריו אלו של גל ניתן ללמוד לא רק על הקירבה בינו לבין הספורט הימי אלא גם דברים רבים על אישיותו: הוא התנסח בבהירות ובשפה גבוהה כבר מהיותו בן 13, הוא הצניע את הישגיו מאחורי מסך ההפסדים: "בחלק ניצחתי ובחלק הפסדתי". העובדה שהיה אלוף הארץ כמעט ונבלעה בין דבריו.

אך מעל לכל, מאפיינים את גל הדבקות במטרה, ההתמדה והשאיפה להצליח "מפני שתמיד יש תקווה".

תכונות אלו לא היו מנת חלקו רק בתחום השחיה, כי אם גם בענפי ספורט אחרים: כדורגל, כדורסל, וריצה וכן באו לידי ביטוי בהשגיו הלימודיים.

גל היה תלמיד מצטיין מכיתות ז' -ט' בחטיבת הבניים "שמואל הנגיד" בהרצליה. בכיתה י' החל ללמוד ב"תיכון חדש" בהרצליה במגמה הכימית וכן לימודי מחשבים. את לימודי התיכון סיים בהצטיינות יתרה: בתחום הלימודים והספורט. גל למד בבתי ספר תיכוניים ממלכתיים, אולם את ראשית שנותיו (א' -ד') עבר בבית ספר "תל"י" של היהדות המסורתית. מושגי המסורת אותם רכש בבית הספר זה וכן ערכי היהדות שעל ברכיהם התחנך בבית קיבלו את ביטויים בעיקר במובנים של כיבוד הורים וכיבוד הזולת, דרך ארץ וכן בקיום מצוות של הנחת תפילין ותפילות בבית הכנסת בימי שבת.

בכיתה יב' החל גל להשתתף באימוני גדנ"ע וכושר קרבי במסגרת חוגי הכנה לצה"ל. שם גמלה בליבו ההחלטה להתנדב ליחידת הקומנדו הימי.

בחופשת הפסח של שנת 1995 ניגש גל לגיבוש אותו עבר בהצלחה ובאוגוסט של אותה שנה החל את מסלול ההתנדבות לשייטת.

מכאן היו צפויים לו שנה ו- 8 חודשים של אימונים מפרכים בים וביבשה, לחץ גדול ודרישות נורמטיביות גבוהות. אך שוב עמדו לו הדבקות במטרה, ההתמדה, שאיפתו הגבוהה להצליח ונורמות ההתנהגות עליהם גדל והתחנך.

כל אלה בנוסף לערך החברות שבלט אצלו במיוחד בכל שנות חייו הביאו את גל לסיום המסלול ב- 1 באפריל 97' ,בו קיבל את "כנפי העטלף" בהן היה גל גאה עד מאוד.

כחמישה חודשים מיום מאושר זה בחייו של גל ב-5 בספטמבר 97', ג' באלול התשנ"ז, באישון ליל, הלוחם- שהיה כה גאה לצאת למשימה אליה נקרא, נפל עם עוד 11 מחבריו בעומק הלבנון.

ביום הארור הזה באה לסופה הזיקה האדירה שבין גל והמים.

גל הותיר אחריו משפחה המומה וכואבת: ההורים- משה וסמדר. והאחיות -חן בת 19, טל בת 12 ושי בת 4.

במהלך השבעה כתבו חברים ומכרים רבים דברים לזכרו של גל: רבות סופר על ערך הרעות שהיה טבוע בו, על הרצון להגיש עזרה וייעוץ כל אימת שנזדקקו לכך וכמעט כולם ציינו את החיוך שובה הלב שהיה נסוך על פניו תמיד.

בניית אתרים: לוגו חברת תבונה