תפריט נגישות

רס"ל ישעיהו שייקה מילר ז"ל

ישעיהו מילר
בן 25 בנפלו
בן חוה ושלום
נולד בראשון לציון
ביום י"ח בסיון תש"ה, 30.5.1945
התגייס ב-אוקטובר 1963
שרת בחטיבת הצנחנים, חיל החימוש
יחידה: מפח"ט 35, אוג' 98
 
נפל בעת מילוי תפקידו
בי"ז בשבט תש"ל, 24/1/1970
מקום נפילה: אילת
באזור השפלה הדרומית והנגב
מקום קבורה: ראשון לציון
חלקה: 2, שורה: 2, קבר: 5.
הותיר: שני אחים ושלש אחיות

קורות חיים

ישעיהו (שייקה) מילר, בן שלום וחוה, נולד ביום י"ח בסיון תש"ה (30.5.1945) בראשון לציון.

הוא למד בבית הספר היסודי "חביב" בראשון לציון ובבית הספר התיכון המקצועי בחולון, שם למד את מקצוע המכונאות.

בשעות הפנאי היה מרבה בקריאת ספרים מכל הסוגים - ספרות יהודית וספרות כללית גם יחד. הוא היה בעל שיחה מבריק והתמצא בשטחים רבים - בספרות, בהיסטוריה, בתנ"ך בפסיכולוגיה ובפוליטיקה.

הוא גוייס לצה"ל באוקטובר 1963 לחיל חימוש, אך סופח לצנחנים לפי בקשתו. שייקה הצטיין כחייל נאמן ומוכשר מאוד ובחודש אפריל 1966 הצטרף לצבא הקבע.

ביום י"ז בשבט תש"ל (24.1.1970), נפל רב סמל ישעיהו בעת מילוי תפקידו.

הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בראשון לציון.

מפקדו ספד לו על קברו וסיפר על שלוש השנים בהן הכיר את ישעיהו. לראשונה הכירו בתרגיל חטיבתי - ובתרגיל זה עמד מיד על תכונותיו - כוח הרצון העז, המסירות והשקידה בעבודה.

"אחת מתקופות השירות הטובות והנעימות הייתה לעבוד עם אדם וחייל כמילר". אמר מפקדו. הוא פירט את תכונותיו ומעלותיו של ישעיהו, כפי שהתגלו במשך התקופה ששירתו יחד והעלה על נס את הגינותו, חריצותו ונאמנותו כאדם וכחייל. ישעיהו לא נרתע מהתנדבות לביצוע כל משימה, במסגרת תפקידו, גם אם לא היתה לרוחו, ותמיד היה מבצע את המוטל עליו על הצד הטוב ביותר.

המפקד סיפר כי הוא היה בא לבקר אצלו ביחידות שעבד בהן, במוצבים בבקעת הירדן ובעמק בית שאן, במשך שעות רבות ביום ובלילה, עד הרגע שכל הציוד שהיה מופקד עליו היה כשיר במאה אחוז. בכך שימש ישעיהו מקור עידוד לחייליו ונטע בהם ביטחון, רצון ומרץ לעבודה.

אמר המפקד: "בהכנה לקראת פעולות מבצעיות היה מתחנן ומבקש שאשלח אותו יחד עם הלוחמים. תמיד ראה את ייעודו בצבא ביחידה קרבית וחלום חייו היה להשתתף בפעולות מבצעיות. בפעולה האחרונה בא כרגיל ושוב ביקש להשתתף לפחות פעם זו לפני לכתו לקורס קצינים. ואכן בפעולה זו נועד לו תפקיד בו יוכל סוף סוף להשתתף בפעולה קרבית יחד עם הלוחמים בשורה הראשונה. בגמר הפעולה ולאחר שהלוחמים חזרו, נשאר הוא, כהרגלו, אחרון - לראות ולבדוק שכל הרכב שצריך לחזור הביתה יגיע כשיר ללא תקלות בדרך. למזלנו הרע בגד בנו הגורל, הרכב הגיע, אולם מילר לא חזר. מילר לא הגיע אלינו ולא הצליח לספר את אשר רצה לספר, על מעללי הפעולה, כפי שהבטיח לאחד מחבריו בשעת הקרב..."

בניית אתרים: לוגו חברת תבונה