תפריט נגישות

סמ"ר ארז עידן ז"ל

ארז עידן
בן 20 בנפלו
בן בגירה (מלכה) ועמי
נולד ביום ג' בכסלו תשמ"ד, 9.11.1983
התגייס ב-19.3.2002
שרת בחיל רגלים
יחידה: דוכיפת
 
נפל בפעילות מבצעית
בכ"ד בתשרי תשס"ד, 19/10/2003
מקום נפילה: עין יברוד, סמוך לעפרה
באזור יהודה ושומרון
מקום קבורה: חולון
הותיר: הורים ושני אחים - עומרי וארז

קורות חיים

ארז, בן בכור למלכה (בגירה) ועמי. נולד ביום ג' בכסלו תשמ"ד (9.11.1983), היום מאושר ביותר בחיי הוריו. קצת ג'ינג'י, קצת בכיין, יפה ומקסים. ילד שובב מאוד, שידע בדיוק מה הוא רוצה ותמיד הגיע למה שרצה.

כשהיה ארז בן שש וחצי נולד אחיו, עומרי, ולא היה מאושר ממנו

בעולם.

ארז תמיד עזר להוריו. שנתיים לאחר-מכן נולד תומר, אחיו הצעיר. ארז שימש דוגמה ומופת לאחיו. הוא היה להם אח וחבר, והם פשוט העריצו אותו.

האהבה הראשונה של ארז היתה הים. מגיל 8 גלש גלישת רוח במועדון ה"לגונה" ומאז, בכל הזדמנות, ארז גולש בים, גם על חשבון הלימודים.

ארז למד בבית-הספר היסודי "דוד אלעזר" בבת ים ובבית-הספר התיכון "עמית עמל". היה תלמיד טוב, שהגיע להישגים טובים.

ארז גדל והתחנך על ערכי אהבת המולדת, על נתינה למען הזולת והמדינה.

מכיתה י"א היה "מורעל" על הצבא. הוא הדביק את הסטיקר "קרבי זה הכי אחי" בכל מקום אפשרי.

לא היה מאושר ממנו כשקיבל צו גיוס ראשון. תחילה קיבל זימון לטיס, אך בשלב השלישי חתם על ויתור. מגיל צעיר חלם ארז לשרת בשייטת. הוא עבר את הגיבוש, אך לא התקבל והתאכזב מאוד. ארז ידע שבכל יחידה שישרת בה יתרום כל ביכולתו והרבה מעבר לזה. וכך היה.

כחודש לפני הגיוס הכין ארז "טבלת יאוש" הפוכה, ומחק את הימים שנותרו עד הגיוס.

ביום 19.3.2002 התגייס ארז לגדוד "דוכיפת". אימוני הטירונות היו קשים מאוד אך ארז מעולם לא התלונן ולא אמר "קשה לי". להיפך, בפנקסו כתב: "קשה זה טוב, כואב זה מצוין," ו"קשה יש רק בלחם וגם אותו אוכלים".

בתום הטירונות נשלח לקורס מ"כים, סיים אותו בהצלחה וביקש לפקד על טירונים. ארז פיקד על "בייני"שים" (בני ישיבות). הקשר ביניהם היה מדהים, למרות המרחק של ארז מהדת. ארז אהב אותם כאילו הם בניו. חייליו סיפרו שהסתובב בלילות באוהלים, כיסה חייל שנפלה לו השמיכה, לא שכב לישון לפני שתיקן חור באחד האוהלים כדי שחייליו לא יירטבו, והקדיש חלק ניכר משעות הפנאי שלו לשיחות איתם.

כשסיימו טירונות, נאלץ ארז לעזוב את חייליו כדי להשתתף בהכנה לקצונה, אך הוא נסע אליהם לטקס הכומתה ומסר להם מכתב שכתב להם... לכל מקום שפנה אליו הביא עימו את רוח האדם, חברות, כבוד הדדי ונתינה מתוך רצון, והנחיל ערכים אלה לפקודיו מתוך דוגמה אישית.

מתוך דבריו של ארז לפקודיו בסיום הטירונות: "...עוד מצפה לכם דרך ארוכה וקשה שאני בטוח שתעברו אותה בלי בעיה ותמשיכו להיות הכי טובים אם זה באימונים הקשים ושבועות השטח באימון המתקדם ואם זה בקו בפעילות השוחקת. תמיד! הכי טובים עם ראש מורם ועם חיוך שתמיד יישאר על הפנים ועם שאיפות תמיד ללמוד ולבצע תרגילים, אימונים, פעילויות ומבצעים. כל זה יהיה לכם קל מאוד לעשות, זה יבוא לכם בטבעיות, רק אם תדעו את התשובה לשאלה 'למה?'. אותה שאלה שתמיד צצה בראשו של כל לוחם ברגעים הפחות נחמדים. למה אני כאן ולא בבית? למה אני צריך לרוץ? למה שוב יש בראור/ בוחן מסלול? למה לי לשמור 4 4?, אינספור שאלות, שהתשובה האחת צריכה להיות תמיד תלויה בליבו של כל אחד מכם והיא בסופו של דבר, אנחנו כאן כדי להגן על המדינה שלנו ואם לא נעשה את זה ולא נהיה מאומנים, חזקים, איתנים, מקצועיים וערכיים, כנראה שלא נבצע את זה על הצד הטוב ביותר..."

ליום הולדתו ה-18 כתבה לו אמו באיגרת הברכה: "בן כמוך הוא משאת ליבם של כל אם ואב, ואח כמוך כל ילד היה מבקש".

כחודשיים לפני שנהרג, עבר לפקד על כיתת "נובמבר 2002" בקו בעופרה. ארז שמח להגיע לשם משום שביקש לצבור ניסיון שטח בטרם ייצא לקורס קצינים. גם כאן נתן מעצמו מעל ומעבר. חייליו מדברים עליו בהערצה עד היום.

ביום כ"ד בתשרי תשס"ד (19.10.2003), בשעה 15:25, בשיחת טלפון אחרונה עם אמו, סיפר לה ארז שהוא יוצא לסיור, דבר שלא עשה מעולם. תמיד התקשר עם שובו מהסיורים. אמו ביקשה שיודיע לה כשיחזור, והוא הבטיח שיתקשר בסביבות 22:30. ארז לא שב מן הסיור. בדיוק בשעה זו קיבלה המשפחה את ההודעה על נפילתו בפעילות מבצעית. ארז יצא מהמוצב בעופרה לסיור רגלי עם שלושה מפקודיו: רועי יעקב, אלעד פולק וגלעד שחף. בכפר עין יברוד, הסמוך לעופרה, הם נתקלו במארב של חמישה מחבלים. כתוצאה מהירי נהרגו

ארז, רועי ואלעד. גלעד נפצע באורח קשה.

סמ"ר ארז עידן נהרג שלושה שבועות לפני יום הולדתו העשרים. הוא הובא למנוחות בבית-העלמין הצבאי בחולון. הותיר אחריו הורים ושני אחים - עומרי ותומר. לאחר מותו מצאו בני המשפחה דברים שכתב באחד מפנקסיו הרבים: "טוב למות בעד ארצנו", ו"אם תרצו אין זו אגדה".

בני המשפחה כותבים: "היתה לנו הזכות להיות הוריו ואחיו. קיבלנו אותו במתנה, מתנה שתמיד באה עם החיוך שלא נשכח ועם המבט מעיניים כחולות ויפות".

לזיכרו הוקם אתר אינטרנט שכתובתו: www.erez-idan.co.il

ערב לזיכרו של ארז נערך ב-1.1.2004.

בניית אתרים: לוגו חברת תבונה