תפריט נגישות

טוראי זכריה עומסי ז"ל

זכריה עומסי
בן 19 בנפלו
בן לאה ועובדיה
נולד בראשון לציון
ביום ו' בניסן תרפ"ט, 16.4.1929
שרת בגבעתי - תש"ח, חיל השריון
יחידה: גד' 52, חט' 401, גד' 52
 
נפל בקרב
בט"ז בתשרי תש"ט, 19/10/1948
במלחמת העצמאות
מקום נפילה: חוליקאת
באזור השפלה הדרומית והנגב
מקום קבורה: כפר ורבורג

קורות חיים

סזכריה בן עובדיה ולאה, נולד ביום ו' בניסן תרפ"ט (1929) בראשון-לציון. בן-זקונים להוריו. למד בבית-הספר העממי של המושבה. בגיל 10 עזב את בית-הספר ולמד זמן קצר ב"ישיבה" של ראשון-לציון. מחמת המצב הקשה והדחוק של המשפחה יצא בגיל רך לעבודה. תמיד אמר להוריו: "אך אגדל יהיה לכם טוב, אני אעזור לכם, אל תדאגו". תחילה עבד בקצבות ואחר-כך עבר לבית-החרושת לזכוכית "גביש", שם עבד עבודה קשה שהיא למעלה מכוחותיו, ועבר ללמוד מקצוע-קבע בטייחות. באותו זמן הצטרף ל"הגנה" ויצא לאימונים. בימי העוצר הוכה בשוט על-ידי הבריטים והושם בכלא יפו ולטרון, בימי מאסרו כתב שירים (אחד מחרוזיו: "להבה גדולה בלב יוקדת-אהבתיך מאד, מולדת!") עם פרוץ מלחמת השחרור התגייס לשירות צה"ל והשתתף בקרבות צריפין, תל-א-ריש, רמלה, באב אלואד, ואחר-כך, כשירד לנגב, נלחם בכאוכבה ויד-מרדכי. נעדר בפעולה של תל-א-ריש במשך 24 שעות ובא בזחילה למקוה-ישראל. נפצע בידו בכיבוש מע'אר. בקרבו האחרון בחוליקאת הסתער על בונקר האויב עם ברן ביד, כדוריו אזלו אז הטיל אחרון רימוניו ונפל ב-19.10.1948 למחרת היום הובא למנוחת עולמים בבית-הקברות בכפר ורבורג.

בניית אתרים: לוגו חברת תבונה