תפריט נגישות

סמ"ר דב (בר) זלצשטיין ז"ל

דב זלצשטיין
בן 26 בנפלו
בן רחל וזבולון
נולד בגרמניה
ביום ד' באב תש"ז, 21.7.1947
התגייס ב-אוגוסט 1965
שרת בחיל השריון
יחידה: ר"מ משתלמים 19
 
נפל בקרב
בי"ב בתשרי תשל"ד, 8/10/1973
במלחמת יום הכיפורים
מקום נפילה: גשר פירדאן
באזור סיני ותעלת סואץ
מקום קבורה: ראשון לציון
הותיר: אישה ובת

קורות חיים

דב (בר), בן רחל וזבולון, נולד ביום ד' באב תש"ז (21.7.1947) בגרמניה להוריו מניצולי השואה. בשנת 1948 עלתה המשפחה ארצה והשתקעה בראשון לציון. בר הלך לבית הספר היסודי "רמז" וסיים בו את לימודיו. ההורים, שאימי המלחמה והמחנות פצעו אותם עמוקות בגוף ובנפש, לא יכלו לממן את המשך לימודיו של הנער והוא יצא לעבוד, כדי לעזור להוריו וכדי לממן את לימודיו התיכוניים בשעות הערב. בינו לבין הוריו שררו יחסי אהבה ונאמנות עמוקים ולגבי אמו היה דב בבחינת עוגן הצלה ומקור עידוד. דב נהג לתת ביטוי להגיגיו בכתיבת שירים ונפשו הרגישה ידעה ליצור קשר עמוק ולבבי עם ילדים, שאהבוהו אהבת נפש.

דב גויס לצה"ל בתחילת אוגוסט 1965 והוצב לחיל השריון. אחרי שסיים את האימון הבסיסי בבית הספר לשריון כתותחן "פאטון", השתתף מספר חודשים במקהלת חיל השריון ואחר כך נשלח לקורס מפקדי טנקים. לאחר שסיים נשלח ליחידת שדה. הוא היה מפקד טנק טוב ואיש שריון מעולה. כאדם היה בעל נפש רגישה, טוב-לב, וחבר בלב ונפש. אף כי ידע להסתיר את תכונותיו היפות מאחורי מסווה של אדישות כביכול, למדו ידידיו האמיתיים לעמוד על טיבו ולאהוב את החבר היקר והידיד הנאמן. הם ידעו שאפשר היה לסמוך עליו תמיד, בכל רגע ובכל מצב. במלחמת ששת הימים שירת דב בחזית הדרום ולחם באומץ בקרבות סיני. בתחילת אוגוסט 1968 סיים דב את שירות החובה והוצב ליחידת מילואים. לאחר ששוחרר רצה להגשים את משאת נפשו - להמשיך בלימודיו בטכניון.

הוא התקבל לחוג ההכנה לטכניון, אך אחר-כך עבר לבאר-שבע, שם התקבל לעבודה בקריה למחקר גרעיני. בשנת 1970 נשא דב לאישה את חברתו אירית, ובעידודה החל לחשוב שוב על המשך לימודיו. ואכן בשנת 1972, אחרי הולדת בתו מירב, ובמאמצים משותפים שלו ושל רעייתו התקבל לאוניברסיטת הנגב, לחוג לגיאולוגיה. דב היה אהוב על חבריו ללימודים ועל המרצים והצטיין בשקדנותו הרבה וביחסו ללימודים. הוא היה בעל מסור ואב למופת, השפיע הרבה חום על בתו הפעוטה, ששימשה לו מקור לנחת ולסיפוק אחרי יומו הגדוש עבודה ולימודים. אדם שלו ושקט היה, שמעולם לא הרים את קולו, וידע להתמודד עם בעיות בהגיון ובשיקול דעת. כשפרצה מלחמת יום הכיפורים נשלח דב עם יחידתו לסיני. ביום י"ב בתשרי תשל"ד (8.10.1973) במהלך הסתערות הגדוד שלו על גשר פירדאן, הגיע הטנק שלו בשעה 00.12 למרחק של מאתיים וחמישים מטרים מקו המים, דרומה לציר "חביבה", מעבר לציר "לקסיקון", ועקבותיו אבדו. דב הוכרז כנעדר וחודשים ארוכים חייתה משפחתו בתקווה שנפל בשבי, וכי הוא עתיד לחזור. אולם לימים נמצאה גופתו והוברר שבאותו יום ובאותה שעה נהרג דב בהתקפה. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בראשון-לציון.

השאיר אחריו אישה ובת, הורים ואח. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל ראשון. במכתב תנחומים למשפחה האבלה כתב עליו מפקדו: "בנכם סמל דב זלצשטיין ז"ל נפל במערכה בעת מילוי תפקידו במלחמת יום הכיפורים, מזרחית לתעלת סואץ, ליד גשר פירדאן. דב ז"ל ששירת כאיש צוות טנק ביחידת שריון בפיקודי, היה אהוב על מפקדיו ועל חבריו ומילא את תפקידו ללא דופי. בשמי ובשם כל חיילי היחידה, הנני מביע את צערי העמוק ואנו משתתפים באבלכם הכבד".

בניית אתרים: לוגו חברת תבונה