תפריט נגישות

טוראי לוטם קורדובר אולמן ז"ל

לוטם קורדובר אולמן
בת 18 בנפלה
בת גלי ואלון
נולדה בראשון לציון
ביום ח' בחשוון תשנ"ט, 27.10.1998
התגייסה ב-5 בפברואר 2017
שרתה בחיל המודיעין
 
נפל בעת מילוי תפקידו
בב' בניסן תשע"ז, 28/3/2017
מקום קבורה: ראשון לציון
הותירה: הורים ושני אחים - יהב וירין

קורות חיים

בת בכורה לגלי ואלון. נולדה ביום ח' בחשוון תשנ"ט (27.10.1998) בראשון לציון. אחות של יהב וירין. נכדתם של רחל וגדעון אולמן ושל אסתר ומשה קורדובר.

לוטם, שהוריה בחרו את שמה על שם פרח הלוטם, נולדה וגדלה בראשון לציון. ילדה חייכנית, חכמה ושמחה. היא למדה בבית הספר היסודי "ניצנים" ובחטיבת הביניים "בן-גוריון", בכיתת נחשון. בתיכון למדה ב"גימנסיה הריאלית" במגמה מדעית, הגבירה ביולוגיה ומחשבת ישראל והייתה תלמידה מצטיינת. סיפרה מורתה מיכל: "היא ילדה משכמה ומעלה, נעימת הליכות וכל כך אהובה על מוריה וחבריה... ילדה מאוד חרוצה". "אחראית, אכפתית, הילדה הכי פרפקציוניסטית שהכרתי", כתבה חברה ללימודים, "אם לדעתה לא הוגשה בציון מספיק טוב בלשון, תעשה קורס של כמה חודשים להשיג את הציון שתרצה וכמובן גם תצליח". הייתה לה אהבה מיוחדת להיסטוריה ועם השנים רכשה לעצמה ידע כללי בתחומים רבים, שהתבטא פעמים רבות בחידוני טריוויה ובהשלמת התשבצים שנתקלה בהם.

במסגרת המחויבות האישית בתיכון החלה לוטם להתנדב במד"א (מגן דוד אדום) ומיד התמכרה. את רוב זמנה הפנוי הקדישה להתנדבות במד"א, גם בזמן מבחנים ובגרויות, והרגישה שליחות לעזור לאחר. היא התנדבה במשך שלוש שנים, עד גיוסה, ובמהלכן הייתה גם חונכת מתנדבים. כל מי שהיה עם לוטם במשמרות ההתנדבות ידע שתהיה לו משמרת נעימה (גם בשעות הלילה ובחגים) בזכות האנרגיות ושמחת החיים שהפיצה סביבה, וכמובן בזכות המקצועיות והאחריות שלה. בסיום התיכון היא קיבלה תעודת הצטיינות לימודית-חברתית על התנדבותה רבת השנים במד"א.

יזהר, מנהל תחנת מד"א, סיפר שלוטם הצילה את חייהם של עשרות בני אדם, הייתה מתנדבת פעילה, מוכשרת ומקצועית מאוד, ושתמיד אפשר היה לסמוך עליה. עוד הוא סיפר: "לוטם הייתה מכורה למד"א, זה היה בדם שלה. היא הייתה מגיעה על חשבון הזמן שלה, גם אחרי שסיימה את הלימודים, לפני הגיוס, אחרי העבודה ולפני העבודה".

תיארה עמיתה להתנדבות: "פעם ראשונה שהכרתי אותך היה כשהיית חניכה בתחנה שלנו. חניכה למופת - סקרנית, מקצועית, חדה, מפוקסת, יודעת לעמוד על שלך, רעבה לידע. אחר כך המשכת בתור נוער ולא הפסקת להפציץ. לאחר מכן המשכת להיות חונכת ואחראית יום כשאני הייתי במועצת הנוער. תענוג היה לעבוד איתך - מביעה דעה, תומכת, אכפתית, מלמדת, קשובה ומה לא? היית מודל לחיקוי לעשרות מתנדבי הנוער שהיו בתחנה". והוסיפה עוד מתנדבת: "עשינו החייאה על בן אדם מחוסר הכרה שבזכותך הוא חי! צילמתי אותך כמה דקות אחרי שכל הצוותים כבר עזבו, ואנחנו נשארנו כמה דקות לנוח ולסדר את כל הבלגאן שאחרי ההחייאה. ופשוט עמדת ונשענת על הקיר, כל כך יפה, אז צילמתי והעליתי לסטורי - לוטם מרוצה אחרי החייאה מוצלחת... כל משמרת איתך הייתה חוויה בפני עצמה: האוכל, השירים, הצחוקים וכמובן לראות אותך עובדת עם כל הלב ופשוט ללמוד ממך ומהמקצועיות שלך".

לצד רצינותה בלימודים ובהתנדבות היה ללוטם חוש הומור מפותח, ולעיתים קרובות ציני ומקברי. בשעות הפנאי היא אהבה מאוד לרקוד, בגן רקדה ג'אז ולאחר מכן הייתה בחוג התעמלות אומנותית. תמיד אהבה לשמוע מוזיקה קצבית, והייתה מעודכנת בכל שיר חדש שיצא, ישראלי או לועזי.

עם משפחתה המורחבת היה ללוטם קשר קרוב וחם מאוד, היא לא ויתרה על מפגשים בימי שישי, בחגים ובאירועים משפחתיים. גם החברים תמיד היו לפני הכול אצלה, כולם ידעו שאפשר לסמוך עליה בכל דבר והיא תמיד רצתה לעזור ולהיות בשביל חבריה. על קיר חדרה התנוסס משפט מתוך השיר "The Nights" של הזמר אביצ'י: "Live a life you will remember" - "חיו חיים שתזכרו". לוטם רצתה לזכור את חייה כמלאי משמעות של תרומה, עזרה ונתינה. "כמה מיוחדת היית", כתבה חברה, "כל מי שהכיר אותך מספר על ילדה שהחיוך מעולם לא יורד מהפנים שלה. ילדה חכמה, אצילית, עם לב בגודל של כל כדור הארץ".

לוטם, כמו רוב בני המשפחה, אהבה בעלי חיים. בביתה אומצו חתולה ואחריה גם כלבה. לאימה סיפרה שאחרי הצבא תרצה להתנדב בטיפול בבעלי חיים באפריקה.

את האהבה לטבע קיבלה מהוריה, שאהבו לטייל בכל הזדמנות, ואחד הערכים שאפיינו אותה היה הכבוד והשמירה על הטבע. המקומות האהובים עליה היו המדבר והים. ומשפט שהתחברה אליו מאוד הוא - "דבר המדבר - כבד את אימא אדמה". בעבודת השורשים היא כתבה: "משפחתי ואני מרבים לצאת לטיולים בטבע. אני מכירה מקומות רבים בארץ ישראל, את הטבע הישראלי, המקומות המיוחדים והקדושים, את היערות, הנחלים..."

כבר בתיכון, כשהחלו המיונים והשיבוצים לצבא, היה ללוטם חשוב מאוד להגיע לתפקיד מאתגר ומשמעותי. היא התגייסה לצה"ל ב-5.2.2017 ולאחר הטירונות החלה קורס של חיל המודיעין בבסיס הדרכה (בה"ד) 15 שבגלילות.

טוראית לוטם קורדובר אולמן נפלה בעת מילוי תפקידה ביום ב' בניסן תשע"ז (28.3.2017). בת שמונה-עשרה וחצי בנופלה. לוטם הובאה למנוחות בבית העלמין הצבאי בראשון לציון. הותירה אחריה הורים ושני אחים.

כתבו בני המשפחה: "28.3.2017 היה 'יום המעשים הטובים', יום שמסמל את אופייה וגישת החיים של לוטם בעזרה לזולת. כל שנה היא נהגה להתנדב ביום זה במסגרת מד"א".

ספדה דפי, דודתה: "כל מה שאני אכתוב לא יתאר מספיק כמה את מדהימה, חכמה, מוכשרת ויפה. כל מה שאני אכתוב לא יתאר את הכאב העצום שלנו, ולא יתאר את זה, שזה בלתי נתפס. אני מקווה שבחייך ידעת כמה את אהובה ומוערכת. אני מחפשת מילים ואין לי... פשוט תדעי תמיד שאני אוהבת אותך".

מנכ"ל מגן דוד אדום, אלי בין, סיפר על לוטם: "במסגרת התנדבותה היא הפגינה אחריות ובגרות, מקצועיות וחוש הומור מפותח, בזכותם הפכה להיות דמות מובילה בתחנה וחינכה דורות של מתנדבים חדשים. חבריה מעידים כי לאור אופייה המיוחד היא הפכה מודל לחיקוי בקרב המתנדבים, שלעד יזכרו את חיוכה מאוזן לאוזן, חברותה הנאמנה ויכולתה לשלב רמה מקצועית גבוהה תוך כדי יצירת סביבת עבודה נעימה ואוהדת. הילקחה של לוטם הותיר חלל עצום בתחנת ראשון לציון, במרחב איילון ובמשפחת מגן דוד אדום כולה, וצער עמוק, לא רק על האדם הכה-מיוחד שהייתה - אלא גם על מי שיכולה הייתה להיות ברבות השנים".

נפרדו מלוטם חבריה הרבים: "לוטם, חיים שלי, אין לי מילים והלב פשוט מסרב להאמין, מסרב להאמין שכבר לא תחזרי, שלא תחזרי מהצבא, שלא תמשיכי בדרכך ותגשימי את כל החלומות הגדולים שלך... אין מילים לתאר את כמות התודה שמגיעה לך. תמיד הערצתי את יכולת ההתמדה שלך וההצטיינות, את הלב הכל כך רחב שלך, שמקבל את כולם ומוחל לכולם. תמיד תישארי דמות להערצה... ההליכה הפתאומית שלך מהעולם שלנו גרמה להכול מסביב להתגמד, גרמה לי להסתכל על הכול בפרופורציה. היית בן אדם קסום, מרגש, מדהים ומלא באהבה ועזרה לזולת. הצלת חיים של רבים אחרים במסגרת מד״א, אבל את החיים שלך לא הצליחו... פשוט מושלמת, מצחיקה, אופטימית, סקרנית עם החיוך הכי ענק שראיתי בחיים שלי. כזאת חכמה שאפשר להשתגע... היית מלאך על האדמה ועכשיו את תהי מלאך בשמיים. תנוחי על משכבך בשלום, מלאך שלי".

ועוד כתבו אוהביה של לוטם: "את הדבר הכי טהור שהעולם הזה ברא, תמיד הדהמת את כולם בחוכמה שלך, בכמות הדברים הלא הגיוניים האלה שאת יודעת... ילדה מושלמת, פשוט פרח יפה שנקטף מהר מדי. מקווה שלפחות נהנית בזמן הקצר שהיית פה איתנו, תודה שנתת לנו אור בזמן שהיית פה... את מלאך. היית מלאך ותישארי מלאך. אני בטוחה שאת במקום טוב כרגע ואת לא סובלת, אבל קשה לי לקבל את ההבנה שאדם כמוך שכל כך אהב את החיים, לטייל ולהתנדב, שנתן מעצמו ללא תמורה לאנשים אחרים ימים ולילות, נמצא עכשיו במקום אחר.אני מבטיחה לך שאני לוקחת אותך איתי תמיד. לכל מקום. לכל משמרת. אוהבת ואוהב לעד... הרי אנשים כמוך הם כל כך נדירים, למה לא להשאיר מלאך שכזה איתנו? תמיד תמיד תישארי ותמיד תהיי איתי ותלווי אותי, מלאך, אבל למה שלא תלווי אותי מכאן? למה דווקא משם? בבקשה תחזרי, כולם מתגעגעים אלייך, את כל כך חסרה לכולנו".

במלאת שנה לנפילתה של לוטם חנכה המשפחה חדר נוער לזכרה בתחנת מגן דוד אדום בראשון לציון, התחנה שבה היא בילתה שעות רבות כמתנדבת. החדר מיועד לבני הנוער המתנדבים בתחנה, ובחנוכתו אמר אביה: "כולם אמרו שיהיה הכי טוב להנציח אותה דרך המקום הזה. החלטנו לעשות זאת. תרמנו משחקי וידאו, מקומות ישיבה צבעוניים וספות כדי שיהיה להם נעים להישאר שם. זה הזמן לעשות טוב לאנשים שמגיע להם. יש שם בני נוער שבאים ומשקיעים את כל הזמן שלהם במקום, גם כאלה שכבר התגייסו לצבא ובאים לחופשות – מגיעים לשם בזמנם החופשי כדי להתנדב. מגיע להם שתהיה להם הפינה הרגועה שלהם".

אביב, מתנדב בתחנה, אמר בטקס: "אין יותר סמלי מכך שהחדר הזה יונצח על שמך, ושופץ ע"י תרומתם הנדיבה של המשפחה המקסימה שלך. שתדעי לוטם שאני ממשיך בהבטחה שלי אלייך, ובכל הזדמנות אני מספר את הסיפור והמורשת שלך לכל מי שמוכן להקשיב - ביניהם חיילים, קצינים, נגדים, צוערים בבה"ד 1, שאמנם לא הכירו אותך באופן אישי, אך בהחלט יודעים ומכירים את פועלך. אנחנו, המתנדבים הבוגרים של תחנת מד"א ראשון לציון, מתגעגעים, ובעיקר לא שוכחים".

בזמן ה"שבעה" החלה המשפחה בכתיבת חוברת הנצחה, בה חברים וקרובים כתבו סיפורים על לוטם וחוויות משותפות. המשפחה גם מארגנת חוויות משותפות המשלבות את הטבע שלוטם כל כך אהבה: נטיעות ט"ו בשבט וטיולים בימי ההולדת שלה.

לוטם מונצחת בפינת הנצחה בבית הספר התיכון שבו למדה - "הגימנסיה הריאלית" בראשון לציון, ובאתר ההנצחה של קהילת המודיעין בבסיס בגלילות.

בניית אתרים: לוגו חברת תבונה