תפריט נגישות

רס"ן רענן שהם ז"ל

רענן שהם
בן 31 בנפלו
בן גילה ומנשה
נולד ברמתיים
ביום ט' בסיון תשי"א, 13.7.1951
התגייס ב-נובמבר 1969
שרת בחטיבת הצנחנים
יחידה: חטיבה 623
 
נפל בקרב
בכ"ז בסיון תשמ"ב, 18/6/1982
במלחמת שלום הגליל
מקום נפילה: ינטה
באזור לבנון
מקום קבורה: תל אביב - קרית שאול
הותיר: אשה, בן, בת, הורים ואח

קורות חיים

בן בכור לגילה ולמנשה, נולד ביום ט' בסיוון תשי"א (13.7.1951) ברמתיים. את שנותיו הראשונות בילה רענן בגן הילדים ובבית-הספר היסודי, שבמושבה. כשהיה בן 8 שנים, הוא עבר עם משפחתו להתגורר בתל-אביב.

רענן אהב את המושבה, את הטיולים בפרדסים ובטבע, אולם הצליח להתאקלם גם בסביבתו העירונית והיה לאחד הילדים הבולטים בכיתה וב"צופים". רענן סיים את לימודיו בבית הספר היסודי "חשמונאים", והמשיך ללמוד בבית-הספר התיכון של התעשייה הצבאית בתל-אביב.

בהיותו בן וו שנים, הוא הצטרף לקבוצת הילדים בכדורגל של מכבי תל-אביב. אולם בגלל יום הלימודים הארוך, שהיה נהוג בבית-הספר התיכון שבו למד, נאלץ רענן להפסיק את אימוניו אלה, הוא עבר לשחק כדורגל בקבוצת הנוער של הקאנטרי קלאב בתל-אביב, ושם היה לקפטן הקבוצה עד לגיוסו לצה"ל. רענן היה גם חבר פעיל בשבט צופי "קהילה", ובמסגרת הגדנ"ע עבר קורס מ"כים. אחד החלומות שלו היה לרכוש קטנוע, ובגיל 6ו הגשים את חלומו. הוא הוציא רשיון נהיגה, ובכסף שחסך קנה לו קטנוע.

בהיותו בכיתה ב' התחפש רענן לצנחן, ומאז טיפח חלום להיות באחד הימים, לכשיתגייס, צנחן בדרגת סרן. לכן, כאשר התברר לו כי סיכויו להתקבל לצנחנים הוא קלוש, בשל היותו תלמיד בבית ספר מקצועי, רצה לעזוב את בית-הספר שלמד בו ולעבור לבית-ספר אחר. הדבר הטריד אותו מאוד, והוא שלח מכתב לרפאל איתן וביקש ממנו שיסייע לו להתקבל לצנחנים.

עד יום גיוסו (נובמבר 1969), לא היה ברור לאיזה יחידה הוא יוצב. אך בסופו של דבר, הוצב רענן לצנחנים. הוא עבר קורס צניחה וקורס מ"כים, ושירת בתעלה בתקופת מלחמת ההתשה. גם בזמן השירות התבלט רצונו העז של רענן להתמיד ולהצליח ולדבוק במטרה. לאחר שלושה חודשי שירות כמדריך כיתה, הוא נשלח לקורס קצינים וסיימו בהצלחה. רענן חזר לגדודו, ושירת בו כמ"מ עד סוף שירותו הצבאי. למרות הבקשות החוזרות והנשנות לחתום קבע, החליט רענן לצאת לחיים האזרחיים.

לאחר שחרורו הוא החל לעבוד כמדריך גדנ"ע בבית-ספר תיכון "אהל שם" ברמת-גן, ובד בבד להשלים את תעודת הבגרות.

באוקטובר 1973, כאשר פרצה מלחמת יום הכיפורים, נוכח רענן שאינו משובץ עדיין ליחידת מילואים, ולכן ירד לסיני לחפש את גדודו. הוא הוצב על גדות התעלה ושירת שם כחמישה חודשים. לאחר כשנה אחת, בין עבודה למילואים רבים, הכיר רענן את נאוה, לימים אשתו ואם ילדיו. לאחר נישואיו עברה המשפחה להתגורר בגבעתיים, ושם נולד בנו ליאור. בתו-הגר נולדה כבר כאשר המשפחה עברה להתגורר בראשון-לציון.

רענן החל לעסוק בחקירות פרטיות כעצמאי, וראה ברכה בעסקיו. לאחר כמה שנים החליטה המשפחה לרכוש דירה בראשון לציון, ולשם כך נאלץ רענן לעבוד בעבודה נוספת כקצין ביטחון במלון. כאשר השתפר המצב הכלכלי, סיים רענן את עבודתו בלילות במלון והמשיך לעבוד כחוקר פרטי. באותו זמן הוא הקים יחד עם אחיו עמיר, משתלת צמחי בית ברמתיים. רענן היה בן המכבד את הוריו, בעל מסור ונאמן לאשתו, ואב אוהב ודואג לילדיו.

כאשר פרצה מלחמת שלום הגליל דאג שמא שוב לא יקראו לו, ולכן התחיל כבר לשאול חברים ליחידה מה קורה. אך עוד באותו לילה גויס.

ביום כ"ז בסיון תשמ"ב (18.6.1982), פיקד רענן על פלוגתו, שנעה לתפוס גבעה באיזור הכפר ינטה. תוך כדי התקדמות נתקל הכוח במארב סורי, ובמכת האש הראשונה של ירי ורימונים נפל.

הוא הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בקריית שאול.

לאחר נופלו, הועלה רענן לדרגת רב-סרן.

הוא השאיר אחריו אשה, בן, בת, הורים ואח.

בניית אתרים: לוגו חברת תבונה