תפריט נגישות

רס"ן גד גדי רשף קרקש ז"ל

גד רשף
בן 27 בנפלו
בן אנה ופרנץ
נולד בהונגריה
ביום כ"ד באלול תש"ו, 20.9.1946
התגייס ב-27.7.1964
שרת בחטיבת ירושלים
יחידה: גד' חי"ר 9207
 
נפל בקרב
בי"א בתשרי תשל"ד, 7/10/1973
במלחמת יום הכיפורים
מקום נפילה: מעוז ליטוף
באזור סיני ותעלת סואץ
מקום קבורה: ירושלים - הר הרצל
אזור: ה, חלקה: 3, שורה: 03, קבר: 08.
הותיר: אשה-חנה, בן-נעם
בעל עיטור המופת

קורות חיים

גד (גדי), נולד בספטמבר 1946 בהונגריה, לאנה ופרנץ. בן בכור ויחיד להורים מבוגרים, מניצולי השואה. אחת עשרה שנים חי גדי בהונגריה, בבית שמאום לא חסר בו. כל מבוקשו ניתן לו. בשנת 1957 התחולל בהונגריה מרד וברחוב נשמעו סיסמאות אנטישמיות, אנה ופרנץ קרקש החליטו לעלות לארץ ישראל, כדי שבנם יחידם יוכל ללכת כאן בראש זקוף, כיהודי ישראלי גאה. כאן, בתוקף הנסיבות, נשלח גדי ללמוד בפנימייה, קשה מאוד לילד בן אחת עשרה, עולה חדש מהונגריה, להיקלט, אך לאחר שנה, כשהוריו כבר התבססו קצת בירושלים ורצו שיחזור לגור אתם, העדיף גדי את הפנימייה. עד סיום לימודיו בבית-הספר התיכון למד גדי בבן-שמן. הוא אהב מאוד ללמוד ועוד יותר אהב את העבודה בשדות. היות והיה מסור וחרוץ מאוד, נמסרו לידיו עבודות, שבדרך כלל לא ניתנו לתלמידים, בבן-שמן טיפח עוד אהבה, למוסיקה, במיוחד לג'אז, הוא אסף עשרות תקליטים ולמד כל אחד מהם ביסודיות.

משהגיע זמנו להתגייס לצבא, התנדב גדי לנח"ל המוצנח, על הצניחה הראשונה לא סיפר להוריו ואת הכומתה האדומה הסתיר לפני שנכנס הביתה. הוא ידע מה עמדת הוריו וגם הצדיק אותה. אך מצפונו לא נתן לו שלא לשרת ביחידה קרבית. במשך השירות עבר גדי קורסים שונים, הגיע לדרגת קצין והתמנה למפקד מחלקה. כמפקד דרש מעצמו ומפקודיו להגיע תמיד למקסימום. עם התקרב מועד השחרור מהשירות הסדיר התלבט גדי אם להמשיך לשרת בצבא הקבע, או לפנות למסלול לימודים אקדמאיים. בגלל דאגתו להוריו הקשישים ובגלל רצונו הגדול ללמוד החליט לסיים את שירותו בצבא.

גדי החל ללמוד חקלאות באוניברסיטה העברית בירושלים, מתוך כוונה לעסוק בעתיד במחקר. הוא שקע ראשו ורובו בלימודים, מתוך שאיפה לדעת ולהבין. ואכן, את לימודיו לתואר הראשון ולתואר השני סיים בהצטיינות. בשנה הרביעית ללימודים נשא לאישה את חברתו חנה, אף היא סטודנטית. הם התגוררו בראשון לציון, ושם גם נולד בנם נועם. במשך כל השנים האלה נקרא גדי פעמים רבות לשירות מילואים. כמו-כן פנו אליו כמה וכמה פעמים בבקשה שיחזור לצבא. גדי התלבט מאד. אך שוב, ההורים... ועכשיו גם אישה וילד שאותו אהב מאוד. כדי להיות שלם עם מצפונו עבר קורסים שונים במסגרת המילואים. כך הגיע לדרגת סרן ולתפקיד של מפקד פלוגה. בשלהי ספטמבר 1973 יצא שוב לשירות מילואים, הפעם כמפקד פלוגה במוצב ליד תעלת סואץ. בששה באוקטובר 1973 פרצה המלחמה. תוך הגנה עיקשת, ללא כל סיכוי נפגע גדי מכדור. הוא המשיך להלחם ולפקד כשהוא פצוע, ורק בכוח הצליחו להכניס אותו לבונקר, כדי שיקבל טיפול רפואי. בשכבו פצוע המשיך לתת הוראות ולעודד. בערב העבירו אותו לעורף. בדרך עוד סיפר עד כמה אמיצים היו פקודיו. איש לא שמע אותו מתלונן. לרפידים הגיע עם בוקר - מת. על מעשה זה הוענק לו "אות המופת". קברו של גדי בהר-הרצל. אך גדי, הבן המסור, הבעל הנאמן, והאב האוהב והידיד, ממשיך לחיות בלב כל אלה שאהבוהו והוקירוהו.

בניית אתרים: לוגו חברת תבונה