תפריט נגישות

סמל דן פוגל ז"ל

דן פוגל
בן 24 בנפלו
בן אהובה ומשה
נולד בתל אביב
ביום ז' בתמוז תש"ט, 4.7.1949
התגייס ב-אוגוסט 1967
שרת בחטיבת ירושלים
יחידה: גד' חי"ר 9207
 
נפל בקרב
בי"א בתשרי תשל"ד, 7/10/1973
במלחמת יום הכיפורים
מקום נפילה: מיתחם אורקל
באזור סיני ותעלת סואץ
מקום קבורה: תל אביב - קרית שאול
הותיר: אשה-שמחה, בת-שרון

קורות חיים

דן, בן אהובה ומשה, נולד ביום ז' בתמוז תש"ט (4.7.1949) בתל-אביב. הוא למד בבית-הספר היסודי ברמת החייל ואחרי-כן סיים שתי שנות לימודים בבית- ספר מקצועי ביפו במגמה של סנדלרות. דני, כפי שכינוהו בחיבה בני משפחתו, היה איש עמל ועבודה מנעוריו. בן חמש-עשרה שנה בלבד היה כשיצא לעבודה, כדי לעזור בפרנסת הבית הדל. אחרי שנה נפרדו הוריו ועול פרנסת הבית הוטל כולו על שכמו. את כל משכורתו הזעומה כחניך היה מביא הביתה לאימו, שנותרה לבדה. פיצוי מה על חייו הקשים מצא דני בתנועת "הצופים", שבה היה פעיל. הוא השתדל לא להחמיץ שום טיול, מחנה עבודה, או פעולה מפעולות תנועת "הצופים". בזכות אופיו החברותי, אהבת הבריות שלו, כנותו ויושרו, התחבב על חברים ועל מדריכים. באותה תקופה נשלח לקורס מדריכים, שבסיומו הוסמך כמדריך. כך הפך קן הצופים לבית חם, מבין ועוזר לגבי דני. את רוב זמנו הפנוי בילה בפעולות הקן. הוא היה מאושר מכל דבר חדש שנגלה לו, מן הכוחות שמצא בתוך עצמו ומיכולתו להדריך, לחנך וללמד אנשים אחרים. בתנועת "הצופים", הגיע לידי מיצוי כל הכישרונות, שהיו חבויים בו. קשרי הידידות שיצר באותה תקופה, נשתמרו במשך שנים רבות, לאחר שעזב את הקן, ואפילו לאחר שנשא אישה והקים משפחה. חבריו מאותה התקופה זוכרים את הימים ההם כפרק זמן יפה להפליא, שדני עמד במרכזו.

דן גויס לצה"ל בתחילת אוגוסט 1967, מיד לאחר תום מלחמת ששת הימים. הוא היה מלא התלהבות לקראת החוויה החדשה וביקש להתנדב לחיל הצנחנים. אבל דאגתו הרבה לבית ומצבה הכלכלי הקשה של אמו כפו עליו לבקש תנאי שירות שיאפשרו לו להמשיך בעבודתו, כדי לעזור בפרנסת אמו. לאחר הטירונות ולאחר שסיים קורס מקצועי, הוצב לבסיס חיל הספקה, בתפקיד עובד מטבח. תפקידו זה אפשר לו לקבל אישור מיוחד לעבודה אזרחית במשך השירות בצה"ל. הוא היה גאה מאוד על היותו חייל בצה"ל, אהב מאוד את המדים ושקד שעות על צחצוח ושיפור הופעתו. גם בצבא, כמו בתנועת הצופים, התחבב במהירות על העובדים אתו ועל הממונים עליו. בזכות אופיו השקט והנוח, קל היה לו להתערות ביחידתו ולהתחבב על אנשיה.

לאחר ששוחרר מהשירות הסדיר, נשא דן לאישה את שמחה, גננת צעירה שהכיר לקראת תום שירותו ועבר לגור עמה בראשון לציון. הוא המשיך לעבוד בצבא כאזרח עובד צה"ל, בתפקיד מסגר-חרט. אט-אט ובמאמצים משותפים של שני בני הזוג, החל דני משפר את מעונו כדי לעשות ממנו בית נעים וחם, שאליו השתוקק תמיד. הוא הצליח לחסוך סכום כסף לקניית מקלט טלוויזיה ואף רכש מערכת סטראופונית, כדי להנעים את שעות הפנאי בבית. משנולד בנו בכורו שרון, הפך דני לאבא נפלא. מרגע שחזר מעבודתו ועד להשכבת הבן במיטתו בערב, השתעשע אתו, יצא אתו לטיולים בסביבה והירבה לשחק עמו. הולדת הבן הפכה אותו מצעיר שובב וקונדס לאדם בוגר, אחראי ומיושב בדעתו. הוא נרשם בתוכניות דיור לזוגות צעירים והחל לחסוך בהתמדה. כשפרצה מלחמת יום הכיפורים היה דני במוצב "אורקל" שעל גדות תעלת סואץ, במסגרת שירות מילואים, שהחל כשבועיים לפני פרוץ הקרבות. ביום י"א בתשרי תשל"ד (7.10.1973) היה דני בזחל"ם עם הכוח שנסוג מן המוצב בלחץ האויב. במהלך הנסיגה נתקל הכוח במארב של חיילים מצרים ומאז נעלמו עקבותיו. תחילה הוכרז דני כנעדר, וכעבור זמן נרשם כנעלם. לימים נמצאה גופתו והוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בקרית-שאול. השאיר אחריו אישה ובן, הורים ושני אחים.

אמו תרמה ספרים לזכרו.

בניית אתרים: לוגו חברת תבונה