תפריט נגישות

טוראי שלמה צ'רניה ז"ל

שלמה צ'רניה
בן 32 בנפלו
בן שרה וחיים
נולד בפולין
ביום י"ב באייר תרצ"ה, 15.5.1935
שרת בחיל השריון
יחידה: חט' 422, גד' 126
 
נפל בקרב
בכ"ח באייר תשכ"ז, 7/6/1967
במלחמת ששת הימים
מקום נפילה: ג'בל ליבני
באזור סיני ותעלת סואץ
מקום קבורה: ירושלים - הר הרצל
אזור: ב, חלקה: 11, שורה: 17, קבר: 10.

קורות חיים

בן חיים ושרה. נולד ביום י"ב באייר תרצ"ה (15.5.1935) בעיירה גרוז'אביץ' מזוביאצקי שבקירבת ורשה, בירת-פולין. הוא נולד בתוך משפחה שחייתה חיים יהודים מלאים. כאשר פלשו הגרמנים לפולין עברה משפחתו יחד עם מרבית התושבים היהודיים לורשה כדי לחפש מיקלט שם עד יעבור זעם. הם הגיעו ישר אל התופת ביום ההפצצה הנוראה אשר בה ניספו עשרות אלפים ונהרסו אלפי בתים. לאחר-מכן באה שרשרת ארוכה של נסים שפקדו את המשפחה במשך חמש שנים תמימות. בן ארבע היה שלמה ביום שלמחרתו נשאה המשפחה את רגליה לחזור לביתה שבעיירה. אבל בחזרה הביתה לא ישבו באפס מעשה, כי ידעו ידוע היטב למה מסוגלים הגרמנים. אז החלו בנדידה הגדולה. הם נדדו על פני אלפי קילומטרים של מרחבי רוסיה, נדדו ואת יום-הולדתו העשירי חגג שלמה בבית-היתומים ברוסיה. כאשר הגיעה המשפחה לחבל אודר-נייסה הפולני -- ושלמה אז בן י"א -- התארגן במקום ה"קן" של "השומר הצעיר" ושלמה היה מן הראשונים שהצטרפו אליו, כי חברות זו פירושה היה, סיכוי לעלייה לארץ.

ב"קן" זה שמע שלמה לראשונה על ארץ של יהודים, למד מלים ראשונות בשפה העברית - ונודע לו כי מהמרכז שבגרמניה יש יותר סיכויים לזרז את העלייה. שלמה לא היסס אף רגע אחד, נפרד מבני משפחתו והוסע לברלין המערבית. שם סודר בפנימיה והיה לתלמיד בפעם הראשונה בחייו. צמא-דעת היה וחרוץ והצטיין גם בעבודת כפיים. בינתיים הגיעה המשפחה לברלין והתנועה העבירה לארץ קבוצת עולים צעירים וביניהם שני האחים צ'רשניה. הם טסו בהסוואה דרך מלטה במטוס "דקוטה" למוסד "אונים" שבכפר סבא. אחרי חדשיים עברו לקיבוץ המעפיל ולשלמה מלאו אז י"ד שנים. לשלמה לא היו בעיות של חבלי-קליטה וחלומות-זועה. נדמה שהנער הצעיר נולד בארץ, ואין מאחרי גבו עשר שנות גיהנום, עליז היה ואף אוהב משובה.

במאי 1954 גויס לצה"ל והתנדב לחיל-הצנחנים. בן עשרים היה אז, בריא בגוף ובנפש ובענדו את הכנפיים ובשעה שחבש את הכומתה האדומה לא היה קץ לאשרו. השתתף במערכת-סיני, נפגע בה בכל גופו ושכב בבית החולים. אך הוא לא ניאות לעבור ליחידה אחרת בגלל פצעיו. בשנת 1958 התחיל לעבוד כנהג-משאית בחברת "מסילות" ברחובות ולאחר-מכן התקבל כשכיר ב"אגד". מקום-עבודתו נקבע באשקלון וחייו היו חיים מלאי שמחה ואושר. מזמן לזמן היה נקרא למילואים וכך היה גם לפני מלחמת ששת הימים. ביום השלישי לקרבותיה, הוא כ"ח באייר תשכ"ז (7.6.1967) נפל בקרב שנערך בג'בל ליבני אשר בסיני בשעה שהוא היה במשימת סיור של גדודו. את מותו מצא כאשר הג'יפ, אשר בו היה, עלה על מוקש.

הניח אשה וילד קטן. הובא לקבורה בבית הקברות הצבאי לשעת-חירום בבארי ולאחר זמן הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי שעל הר-הרצל בירושלים. לזכרו הוקמה אנדרטה על-ידי "אגד" בתחנת אשקלון. כן מוענק גביע על שמו לזוכה בתחרות טניס. חברת "אגד" הוציאה ספר לזכרו בשם "אהבנו אותך שלמה". כן נכתב עליו בחוברת "לחברינו" של "אגד", לזכרם של הנופלים. שמו הונצח בספר "יד לנופלים -- בני אשקלון" בהוצאת העירייה.

בניית אתרים: