קורות חיים
בן זלמן וזינה. נולד ב-22.7.1930 בחיפה. בילדותו עברו הוריו לגור בראשון-לציון, שם סיים את לימודיו בבית-הספר העממי בהצטיינות. התרגש כשאחרון הבילויים, לחץ את ידו ושאלו: "היכן ניפגש?" ומנחם, שהיה לו כל כך ברור מהי מטרתו, ענה בלי כל היסוס:"בשדה". עבר לבית-הספר החקלאי במקוה-ישראל. שאף להמשיך וללמוד, אך החליט קודם כל למלא את שתי שנות השירות בהכשרה מגויסת, כדי ללכת אחר-כך עם חברה זו להתיישבות. הצטרף לקבוצה של חברי "הנוער העובד" שקבלה את הכשרתה בקבוצת רמת יוחנן.
ביומנו שכתב מאותו זמן ועד יום מותו משתקפת מידת הרצינות והאחריות שבה נכנס בעול החיים החדשים במסגרת הפלמ"ח, באימונים בעבודה ובקרב. נשלח לקורס מ"כ סיים אותו ואף הספיק להדריך ולאמן מספר רב של חיילים.
לאחר זמן קצר להיותו בהכשרה פרצה מלחמת השחרור והוא התגייס מיד. השתתף בקרבות בגליל המערבי כמפקד כיתה, וכמקלען, ראה באבדן חברים יקרים והתרגש מאוד מנפילתם ואז החל לכתוב סיפור: "מה סיפר הצל מיריעת האוהל", בצורת בלדה. הספיק לכתוב 1743 מלים ולא סיים. תחילת הבלדה היא: "עלם ועלמה ידעתי, עלם ועלמה טובים ; איש את רעהו אהבו, בכל זאת היו עצבים...".
נפל בקרב מלכיה, בהרי הגליל העליון מול עמק-קדש, העמק ברוך-הדגן, ביום ו' באייר תש"ח (15.5.1948). נקבר במעוז חיים ב-29.5.1948.