תפריט נגישות

סמל זהר לוי ז"ל

זהר לוי
בן 20 בנפלו
בן רבקה ושלום
נולד בראשון לציון
ביום כ"ד בסיון תשכ"ד, 12.6.1966
התגייס ב-יולי 1984
שרת בחטיבת גולני
יחידה: מפח"ט
 
נפל בעת מילוי תפקידו
בג' באייר תשמ"ו, 11/5/1986
מקום נפילה: ישראל
מקום קבורה: ראשון לציון
חלקה: 05, שורה: 02, קבר: 02.

קורות חיים

בן רבקה ושלום. נולד ביום כ"ד בסיוון תשכ"ד (12.6.1966) בראשון לציון, בן חמישי למשפחת לוי, שבה שבעה בנים, את לימודיו החל בבית-הספר היסודי הממלכתי-דתי 'ישורון' בשיכון גורדון בראשון לציון. כבר אז בלטה נוכחותו החברתית, בניגוד גמור לגובהו ומבנה גופו הצנום. במשך שנים אלו הטביע זהר את חותמו במשפחתו, בחוג חבריו, בשכונתו ובעירו. הוא היווה מרכז חברתי בכל הקשור לנעשה בכיתתו ובבית ספרו, זהר, המשיך את לימודיו בבית-הספר החקלאי מקווה ישראל, שם מצא לעצמו כר נרחב לביטוי כישוריו המיוחדים. הוא נודע כאיש שיח מעניין והתאים עצמו לכל אדם שאיתו ניהל דיון או שיחה, בלא קשר לגיל או להשכלה. יכולתו המדהימה ליצור קשר עם מבוגרים ממנו היה 'הסמל המסחרי' שלו. כל מי שבא במגע איתו, בכללם חברים, מחנכים, והורי חברים, היו מוקסמים מהנינוחות ששידר ומכנותו. מלא שמחת חיים היה, אוהב טבע, הרבה לרכב על סוסים בין הפרדסים המקיפים את השכונה. כבן למשפחה תימנית מסורתית, אהב לשיר ולסלסל בקולו.

בשנת 1980 נערך במקווה ישראל ערב כשרונות צעירים וזהר זכה בו במקום ראשון בשירה, אותה ביצע בצורה מושלמת. זהר אהב לרקוד ולהלהיב את צופיו. בעיקר הצטיין ביכולתו המיוחדת לגרוף פרצי צחוק בבצעו חיקויים. במיוחד זכורים אירועים משפחתיים, כגון חגים, שבהם ניתן היה לראות את זהר במרכז וכל המשפחה המורחבת סביבו, גועה בצחוק. טרם גיוסו לצה"ל, עבר ללמוד בבית הספר מישל"ב במגמת מכונאות רכב. שם סיים את לימודיו.

בתחילת יולי 1984 גויס זהר לצה"ל. הוא עבר טירונות כלל-צה"לית והופנה להשתלמות בנהיגה. לאחר-מכן הוצב בחטיבת גולני למחלקת הרכב והחל את שירותו כנהג משאית בחטיבה. אט-אט למדו להכירו כל חיילי החטיבה, מהסמח"ט ועד אחרון החיילים. כהרגלו בקודש תפס זהר את מקומו כדמות חברתית מרכזית. הוא זכה בהערכה רבה, הן מצד חבריו והן מצד מפקדיו, ועד מהרה מונה להיום סמל מחלקת הרכב.

ביום ג' באייר תשמ"ו (11.5.1986) נפל בעת מילוי תפקידו. זהר חזר לבסיסו לאחר חופשת שבת בביתו. החטיבה היתה מוצבת באימון ברמת הגולן. משאית עמוסה לעייפה היתה אמורה להוביל מנות קרב ממסעדה לצומת וסט. לאחר נסיעה קצרה, בעיקולים קשים, איבד זהר את השליטה ברכב והמשאית התהפכה. זהר הובא למנוחות בבית-העלמין הצבאי בראשון לציון. הוא השאיר אחריו הורים ושישה אחים - רפאל, יובל, אביאל, אהוד, איתמר ודקל. קהל רב, משפחה, חברים לנשק, ומכרים רבים אחרים ליוו את זהר בדרכו האחרונה וביכו מרה את גדיעת אילן חייו בטרם עת.

במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד היחידה: "זהר תיפקד כנהג בחטיבה. את תפקידו ביצע בצורה טובה ואחראית. במהלך שירותו שאף להיות לוחם, ובהיותו חייל בחטיבת גולני ראה המשכיות וגאווה. בחור שמח, ונעים הליכות היה. חיילי היחידה ומפקדיה משתתפים באבלכם".

בניית אתרים: