קורות חיים
בן אריה ואהובה, נולד במרחשון תר"ף (1919) בבית גן שליד יבנאל, בה עברו עליו שנות ילדותו. עם סיום לימודיו בבית- הספר העממי נבחר על-ידי פיק"א ללמוד במקוה-ישראל. שם בא לראשונה במגע עם ה"הגנה". בגלל מחלת אביו נאלץ להפסיק את לימודיו ולהיות לעזר במשק.
בן שבע-עשרה, ברדפו, כשומר שדות- הכפר, אחרי ערבים מתנכלים - נקלע למחנם והוקף בדואים אויבים. בחושו לעזרת חברו המותקף הרג שנים מן המתנפלים.
אחרי מעשהו זה פצע את עצמו במתכוון כדי להינצל מפסק-דין של מות שהיה צפוי לו לפי חוקת ממשלת המנדט. דנוהו לגלות, ומיד הצטרף לשורות יחידת וינגייט ששירת בה כרמן בדרגת סרג'נט. במלחמת-העולם השניה נשלח לסוריה, שהגיע לחופה בסירה עם אנגלי. שם נתפס ונאסר כמרגל. נידון למות וביצוע פסק הדין נדחה לעת-מצוא, ובינתים ידע צינוק ועינויים.
שוחרר מזה-רעב עם חדירת האנגלים לסוריה. בחזרו לחיי הכפר הוכיח את פעילותו על-ידי מימוש רעיון המשק השיתופי ביסוד "ארגון החייל".
לפני פרוץ מלחמת-השחרור התישב בחיפה. לחם בטירה צבי ובקרבות חיפה שימש גם כקצין האחראי, בדרגת סרן, לעיר התחתית. לחם בדרך ירושלים ובחזית עמק הירדן. נפצע ברגלו והועבר כקצין-מבצעים לחיל המיעוטים.
במבצע כיבוש הגליל ראה את קרבו האחרון בשל קלקול במכשיר-הקשר שלו לא הגיעה אליו פקודת הנסיגה במועדה ונשאר עם מתי מספר נגד אנשי קאוקג'י בכפר הדרוזי ינוח שליד תרשיחה, הופתע למראה בגידתם של אנשי הכפר, שקיבלוהו תחילה בשמחה ואחר-כך בגדו בו.
נפל ב-29 באוקטובר 1948 ונקבר ב--31 בו בבית-וגן.
חי חיי איש-משק מובהק ואיש-הגנה כאחד. במשך 12 שנות היותו חבר ה"הגנה" הספיק להדריך ולהעמיד חניכים למאות. נשא אשה ששה חדשים לפני נפלו, ועמד להקים את הריסות משק הוריו שנפגע בקרבות משמר-הירדן.