תפריט נגישות

רס"ל אמנון בן-ציון ז"ל

אמנון בן-ציון
בן 33 בנפלו
בן שולמית וגמליאל
נולד בעירק - בגדד
ביום י"ז בכסלו תש"א, 17.12.1940
התגייס ב-24.8.1959
שרת בחיל השריון, חיל הקשר והתקשוב
יחידה: גד"כ 365
 
נפל בקרב
בט"ו בתשרי תשל"ד, 11/10/1973
במלחמת יום הכיפורים
מקום נפילה: ציר מאדים, סיני
באזור סיני ותעלת סואץ
מקום קבורה: תל אביב - קרית שאול
אזור: 1, חלקה: 4, שורה: 5, קבר: 5.
הותיר: אישה ושני בנים, אב, אם, אח ואחות בנו הקטן נולד לאחר מותו ונקרא על שמו - אמנון

קורות חיים

אמנון, בן שולמית וגמליאל, נולד ביום י"ז בכסלו תש"א (17/12/1940) בבגדד שבעיראק ועלה ארצה עם משפחתו בשנת תש"י (1950). הוא למד בבית-הספר היסודי בקרית-שמונה, המשיך בלימודיו בבית-הספר התיכון על-שם אחד-העם ובבית-הספר התיכון על-שם ברנר בפתח-תקוה. אחרי-כן סיים את לימודיו בבית-הספר הטכני של חיל-האוויר. אמנון היה חרוץ ושקדן והצטיין במקצועות המתמטיקה והפיסיקה; עם זאת היה חובב ספורט ועסק בכדורגל ובטניס, ואף כתב שירים ואהב ספרות ומוסיקה קלאסית. אמנון גויס לצה"ל בסוף אוגוסט 1959 והוצב לחיל-הקשר בתפקיד טכנאי אלקטרוניקה. הוא סופח לחיל-השריון והיה אחראי למעבדה ניידת בגדוד חרמ"ש. בכל ימי שירותו לא הוגשה נגדו אפילו תלונה אחת. חברו מעיד עליו, שהיה חייל חרוץ, שקט ורציני. כל שנדרש ממנו עשה ללא טרוניה, מתוך יכולת מקצועית מצוינת. לפני ששוחרר מהשירות הסדיר התנדב לשרת מספר חודשים בצבא הקבע. לאחר השחרור למד בטכניון העברי בחיפה והוסמך כמהנדס אלקטרוניקה. בחברה שעבד בה העריכו מאוד את יחסו לעבודה, את מסירותו הרבה, את יכולתו ואת תרומתו המקצועית לפרויקטים שעסק בהם, והוא נחשב שם עובד חרוץ, קפדן ודייקן, בעל מוסר עבודה שידע לדרוש הרבה מעצמו ומחבריו לעבודה כאחד. מעסיקו מעיד עליו שהיה מהנדס מעולה, השקיע את כל מרצו בעבודה, חיפש תמיד את הפיתרון המתאים ושימש דוגמה לכל העובדים. כל יודעיו הכירוהו כאדם ישר, כן ובעל מצפון, ותרן ומתרחק ממריבות ומתככים. מטבעו היה טוב-לב ונוח לבריות, עדין-נפש וביישן. מעולם לא התגאה בהישגים ובהצלחות, וידע להודות שאינו יודע. תמיד מוכן היה לסייע לזולת כדרך חבר טוב, מסור ואהוב. אמנון היה בן נאמן ומסור להוריו ולמשפחתו, וידע להעניק חום ואהבה רבה לבנו הקטן. הוא דאג לביתו ועשה בו כל מלאכה דרושה. בקרב ידידיו נודע כאיש שיחה מבריק ובעל חוש הומור, שנון ופיקח, רחב אופקים ובעל ידיעות רבות, שרכש אותן בלימוד עצמי ובשקידה רבה. בתקופת מלחמת ששת הימים שירת בחזית הדרום, וכשבא לסיורי ביקורת ביחידות השונות, היה שולח את הטכנאים הגדודיים העייפים לנוח ועושה את עבודתם במקומם. על שהשתתף במלחמה בשנת 1967 הוענק לו "אות מלחמת ששת הימים". במלחמת יום-הכיפורים השתתף אמנון בקרבות נגד המצרים בחזית סיני. ביום ט"ו בתשרי תשל"ד (11.10.1973), נפגע בהפצצה אווירית בציר "מאדים" ונהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בקרית-שאול. השאיר אחריו אישה ושני בנים, אב, אם, אח ואחות. בנו הקטן נולד לאחר מותו ונקרא על שמו - אמנון. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-סמל. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "אמנון ביצע את תפקידו בדרך מעולה. רצינותו ואורך רוחו נסכו ביטחון רב בלב הסובבים אותו". משפחתו הוציאה לאור חוברת לזכרו בשם "קווים לדמותו". כלולים בה זיכרונות, דברי הספד, מכתבים ותצלומים.

בניית אתרים: לוגו חברת תבונה