* מידע נוסף
תפריט נגישות

טוראי זכריה עומסי ז"ל

פלמ"ח - מהלכים צבאיים במבצע יואב 15-16 באוקטובר

מהלכים צבאיים במבצע יואב 15-16 באוקטובר

15 באוקטובר
שיירת אספקה יצאה מכרתיה בצהריים על-מנת להמציא את העילה לפתיחת המבצע, בציפייה שהמצרים ימנעו בכוח את הגעתה לנגב, בניגוד להסדרים שקבע האו"ם. בפועל נורתה על השיירה אש דלילה ולאחר ששתי מכוניות נפגעו, חזרו היתר לנקודת המוצא.

מטוסים מצריים הפציצו שדה תעופה בקירבת גברעם ודורות.לפנות ערב תקפו והפציצו מטוסי חיל-האוויר את שדה התעופה באל-עריש ופגעו במטוסים מצריים רבים. כן הופצצו ערים וכפרים הסמוכים לקווי החזית.
ליל ה16- באוקטובר
נתקעו ה'טריזים': הגדוד השלישי של חטיבת 'יפתח' התקדם מניר-עם מערבה ותפס, ללא התנגדות, את המשלטים ליד הכפר בית-חנון, ששלטה ממרחק 600 מ' על הכביש המוליך ממג'דל לעזה. גדוד 53 מ'גבעתי' תפס משלטים בצידי הכביש מעיראק-מנשייה לבית-ג’ברין וניתק את הקשר ביניהם.בלילה נערכו מספר פשיטות וחבלות: הגדוד הראשון ('יפתח') פוצץ גשר בכביש שמצפון לבית-חנון. הגדוד התשיעי (חטיבת הנגב) חיבל במסילת-הברזל שבין עזה לרפיח וירה לעבר מחנות מצריים.
16 באוקטובר
ביום זה הייתה אמורה להתבצע פריצת הדרך לנגב וחיסול האוייב בקטע שבין פלוג'ה לעיראק-מנשייה.מבעוד לילה נערך הגדוד השביעי בעמדות במרחק של כ800- מ' מצפון למוצבים שליד הכפר עיראק-מנשייה. הטנקים נערכו בטווח גדול יותר.
בשעה 06.20 פתח הכוח המסייע (תותחים ומרגמות) באש על היעדים שכוח משולב של חי"ר וטנקים מגדוד 82 התכוון לכבוש. מטוסי חיל-האוויר הפציצו את עיראק-מנשייה.
כוח שכלל שלושה טנקים מסוג 'הוצ'קס' ומחלקת חי"ר התקדם אל הכביש המוביל לפלוג'ה, כדי לחסמו. כוח שני, שכלל ארבעה טנקים 'הוצ'קס' ושתי מחלקות חי"ר, החל בהתקפה כדי לכבוש את בית-הספר. כבר בתחילת ההתקפה נותק הקשר בין הטנקים לאנשי החי"ר. כאשר התקרבו הטנקים לבניין נפגעו שלושה ויצאו מכלל פעולה. החי"ר המשיך להתקדם, למרות האש החזקה שנורתה אליו, ובשעה 07.40 נכנס לבית-הספר, אך נתקל בהתנגדות חזקה ומפקדו החליט על נסיגה, שהפכה לבריחה. מפקד הטנקים ניסה לתת חיפוי מסייע, אך נאלץ עד מהרה להורות על נסיגת הטנקים.
כוח שלישי, שכלל שני טנקים מסוג 'קרומבל' ושתי מחלקות חי"ר, התקדם לעבר שייח'-עריני במטרה לכובשו. טנק אחד התקלקל ובשני נפגע הנהג - והם נסוגו. החי"ר הגיע למרגלות התל, אך אש המקלעים והפגזת ארטילריה מצרית - תוך כדי-כך ראו את כוח ב' בנסיגתו - הביאו את מפקדיו להורות על נסיגה.
החלה נסיגה כללית, לא מסודרת, והאבידות היו כמאה הרוגים ופצועים. שלושה טנקים הושארו בשטח.כוח העתודה הופעל מאוחר מדי ולמעשה סייע בחילוהנפגעים, פעולה שארכה כל שעות היום.
מספר סיבות גרמו לכישלון:
א. חיילי החי"ר של הגדוד ה שביעי לא היו מאומנים די הצורך.
ב. הקשר המשובש בין הטנקים לחי"ר.
ג. הארטילריה לא נוצלה כראוי, לעומת הארטילריה המצרית שפעלה בצורה יעילה.
ה’טריז’ בבית-חנון תקף את התחבורה המצרית שנעה בכביש וגרם לה אבידות ניכרות. עם זאת, התברר כי חוד ה’טריז’ רחוק מדי מהכביש (כ- 600 מ') והוחלט לנסות לקדמו בימים הבאים. משגילו המצרים את משלטי ה’טריז’ החלו להפגיזם, בעיקר בתותחים מתל אל-מונתר שליד עזה, ובמהלך ימי המבצע היו המשלטים נתונים לאש תותחים כבדה.
מפקד החזית, יגאל אלון, כינס את המפקדים הבכירים על מנת לדון בתוצאות הקרבות וכדי להחליט על האופן בו יימשך המבצע. כמה מן המפקדים סברו כי אין טעם לנסות הבקעה נוספת, וכי יש לחפש מקום פחות מוגן ולנסות לפרוץ דרכו. אלון החליט להעביר את המאמץ העיקרי למערב הגיזרה והורה לחטיבת 'גבעתי' לכבוש בשני הלילות הבאים את משלטי 'הצומת' וכאוכבה, ולחטיבת 'יפתח' הורה לכבוש את משלטי חוליקאת.

בניית אתרים: לוגו חברת תבונה