תפריט נגישות

סמ"ר יונתן עברון ז"ל

יונתן כותב לאבי


18.7.2003
אבא.
הבנת במדויק את הרגשתי. כששמעתי את החדשות הרגשתי גאווה על מה שקרה. הרגשה שלא אוכל לתאר במילים.
אלו הרגעים בהם אני רוצה להיות קרבי.
הרגשה שאתה עוזר ושומר על האנשים שלך.
זה חשוב לי.
אני מרגיש שלם עם עצמי שלתקופה של 3 שנים אני אשרת את ארצי.
זו חובתי.
מרגיש שבתמורה הצבא ייתן לי פרספקטיבה לחיים וניסיון שלא אוכל לשכוח.

3.8.2003
מה שעושה אותי חלש זו המחשבה על אמא, עליך ועל איתמר, ומה יקרה אם...
ארגיש אשמה אם משהו נורא יקרה.

אוהב
ג'וני

בניית אתרים: לוגו חברת תבונה