הדבר המציין את יהודה הלוי היא הופעתו בתורת משורר. גם את שלמה ראינו מופיע כמשורר
שלמה הוא המשורר האוהב ור' יהודה הלוי המשורר הכמוה.
הדברים המושכים את יהודה הלוי לארץ-ישראל מבחינה רוחנית, היסטורית ואידיאית הם: כל סלע, כל כברת אדמה.
בשבילו הארץ היא מקום הנביאים, מקום בה שורה השכינה. עם בוא הלוי לארץ אופפת אותו הרגשת תוגה. הוא פורץ בבכי, בראותו את הארץ בשממותה. פוגעת בו ההשוואה בין הקיים כעת ובין מה שהיה קיים אז.
הנוף המתגלה להלוי הוא נוף שאין עין אדם שתהנה מזיוו. הוא בא אל הכרמל הקרח, נושא את עיניו אל ארזי הלבנון, המושכים אותו בעתיקותם. הוא מבקר גם חורבות, גם קברים. הוא משתטח על קבר ירמיהו. הוא דומה לירמיהו בקינותיו.
ר' יהודה הלוי נרדם ואז הוא חולם. ובחלומו הוא רואה בעולם הרפאים את מתי ציון מתים אלה רואים בו את ממשיכם, אך הנה וקורה דבר טרגי. מטשטשים הגבולות בין עולם המציאות והעולם הדמיוני. הלוי נהרג תוך כדי חלום, הוא רק חזר לרגע קל לעולם המציאות ושוב הסתלק לעולם רפאיו...
מתוך שירת אביב קובץ זכרון לבן ולאח בהוצאת המשפחה נטעים - תל-אביב תשכ"ב / 1961
הספר נמצא בתא הנופל בחדר הנצחה שבבית הפלמ"ח