תפריט נגישות

סמל ישראל "שרוליק" רוטנברג ז"ל

דברים לזכרו מאת עמירם


שרול - גבר היה. וכתפיים שלו, וקומה שלו וארשת פניו - מלאות עוצמה היו, ויופי.
שרול של בית הספר העממי - שרול הזורק אוירונים של ניר בחללה הרדום של כתה. שרול של התשובות הקולעות, הקצרות והנכונות. שרול של תגרות נצחיות בין ילדי המושב לילדי "עלומים". שרול של משחקי הכדורגל בשעות החופשיות, של סחיבת השסק והשזיפים בקיץ -.
שרול של הגרעין, של ויכוחים מיגעים - ופתאום שרול אומר משהו ותיכף הכל מתבהר. ואני חושב: "דחילק, הרי זה כל כך פשוט, ולמה פתלתולי הויכוח..."
שרול של ריקודים עד מאוחר, של שירה, של נערה ששואלת: "מי זה הגבוה היפה?..."
שרול של צבא, של מסעות, של ריצות המפקד האהוב, המפקד ללא פשרות - "עשבי אני אומר לך כבר עכשיו, לא אעשה לך שום פרוטקציות ואפילו שאתה..."
שרול של צחוק מתגלגל במטוס לפני צניחה. שעה שכולנו מתכנסים עמוק בתוכנו. ומאבדים שחצנות ואומץ לב מופרז ושאר דברי ערך מזויפים שהדבקנו לעצמנו אי שם...
שרול שאומר לא נורא - וזה לא נורא ששוה משהו.
זה הוא העולה במוצ"ש חזרה על האוטובוס ולאחר שירד בכפר תבור פשוט שכח לומר "שלום חברה" -
שרול שביום ב' התהפך עם הג'יפ -
שרול שלנו - שאיננו עוד...

עמירם

בניית אתרים: לוגו חברת תבונה