* מידע נוסף
תפריט נגישות

רב"ט שלמה בנארי בנארי ז"ל

רשימות לזכרו

לדמותו

מכתב מצפרירה חברתו לאימו - 14.6.1948

חסון, שחום ומתולתל, וחיוך שובב וקונדסי על פניו; רציני ולגלגני במקצת. וקצת יותר מקרוב - נפש בריאה, משהו ראשוני וחלוצי בכל מהותו.
נכסף להיות איש אדמה, לחרוש את אדמתו, להתפלל על הגשמים, לחכות בחרדה ליבול... - היו בו מהיסודיות והחריצות של איכר: ישר ועקבי וממלא באמונה את שנטל על עצמו. אם להדרכה, ואם לפיקוד.
היה מפקד המחלקה שלנו.
"שלמהלה - איך אתה מרגיש בתור מ.מ.?"
"סמוך, יהיה בסדר!" פניו מרצינים; נבוך במקצת מקורטוב הסנטימנטליות שגילה, הוא משתדל להתחמק תוך קריצה קונדסית.
ושלא בפניו:
"חבריא - איך, מבסוטים משלמה?"
- "אלף! אני הולך אחריו באש ובמים. הוא חס על כל אחד ואחד; אם אפצע פצע-מות - ברור לי ששלמה יוציאני מתחת לאש. אם אהרג - לא יפקיר את גווייתי".
לפני התחלת הפעולה הגדולה בנגב ישבנו באסיפת הכשרה. שלמה ישב בדד וחוט של עצב מתוח על פניו. לשאלת חבר השיב: "אין לך מושג עד כמה הפכנו לחיות, עד כמה השתנינו - לאחר קרבות ודם והרג, ואובדן רעים יקרים מכל יקר. וכי יכולתי להשאר לנוכח זה שלמה הטהור והתמים עם חלומותי הילדותיים על פלחה ושדות פרחים?"
בהתקפת-נגד על משלט-אלמחז בו נפל יהונתן חברו שבה שלמה עם מחלקתו שלושה משורינים. אחד המשורינים נקרא אחר-כך על-שם יהונתן.

חבר
מתוך הספר "בני קרית חיים"
מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח

בניית אתרים: לוגו חברת תבונה