קורות חיים
יהודה, בן שרה ויענקל, נולד בי"ב בסיוון תר"ף (29.05.1920) בעיירה קלצה, פולין.
בילדותו למד ב"חדר" ולאחר מכן בישיבה, והיה חבר בתנועת "השומר הדתי".
במלחמת העולם השנייה חי עם משפחתו בגטו ולאחר מכן היה עצור במשך שנתיים במחנה הריכוז בוכנוולד. יהודה היה היחיד ששרד ממשפחתו הענפה. הוא שוחרר מהמחנה לקראת סוף המלחמה, ביום 11.04.1945 על ידי חיילים אמריקנים.
יהודה וחבריו הקימו יחד את "קיבוץ בוכנוולד" ועלו לארץ בספטמבר 1945. חברי הקיבוץ בילו את ההכשרה בקיבוץ אפיקים, שם איבד יהודה אחת מאצבעותיו בשעה שעבד בנגריה. שם גם הושבעו הוא וחבריו ל"הגנה". בסוף 1947 עברו חברי הקיבוץ לנחלת יהודה וחיכו למעבר להתיישבות קבע, ברבות הימים הם היו הגרעין לקיבוץ נצר סירני.
אהרון בציה, חברו של יהודה, מספר: "ביום ט' באייר תש"ח, (18.05.1948) יהודה, שהיה גזבר ההכשרה ואני, נסענו לתל אביב כדי לקבל עולים חדשים. בעיר פנינו לעיסוקינו וקבענו להיפגש בתחנה המרכזית בשעה 16:30. בהגיעי לאזור התחנה נשמעה אזעקה. חיפשתי את יהודה ולא מצאתיו".
באותו יום הופצצה תל אביב בידי מטוסים מצריים, יום רביעי ברציפות של הפצצות מאז הקמת המדינה. אחר הצהריים הפציצו המצרים בפעם השלישית באותו יום, הפצצות נפלו בתחנה המרכזית הגדולה ביותר בארץ, בלב תל אביב. בהפצצה נהרגו כחמישים איש וכמאה נפצעו.
יהודה נהרג בהפצצה זו. חברו אהרון מצא את פנקס ההסתדרות שלו ואת החותמת של קיבוץ בוכנוולד, העשויה מתכת.
אהרון לא הצליח לזהות את גופתו של יהודה, הוא הניח כי הגופה נלקחה בטעות לקבורה על ידי משפחה של הרוג אחר. ייתכן שהוא נקבר בקבר האחים בבית העלמין נחלת יצחק בתל אביב.
יהודה היה בן 28 במותו, ערירי. חבריו הקימו לזכרו מצבה בקיבוץ נצר סירני.